יום שלישי, 18 בפברואר 2014

על הצלחה כישלון ומה שבינהם

אחד הסיפוקים הגדולים שלי הוא לחוש את תחושת ההצלחה והמסוגלות אצל תלמידי המתוקים,
לכן בכל שיעור אני  מספקת להם הזדמנויות לחוות הרגשה זו .
כיף אמיתי זה כאשר הם רצים אלי ״הצלחתי״!!
בשמחה אמיתית מכל הלב כמו שרק ילדים יכולים (אגב ילדים זה לא רק גיל פיזיולוגי יש אנשים שזה הגיל הפסיכולוגי שלהם עיין ערך החתומה מטה).
לאחרונה נתקלתי במצבים קיצוניים -  מצד אחד של החדר קריאות השמחה, ההצלחה וההישג ומהצד השני בכי ודמעות של תיסכול וייאוש. מתברר כי לכל מטבע יש שני צדדים....וכמו שהשמחה של הקטנטנים אמיתית ומלאה כך גם העצב על חוסר ההצלחה. 
אז מה עושים? נמנעים ממשימות מסויימות? מעוותים את המציאות?
בוודאי שלא.
כולנו יודעים שהחיים לא מושלמים! יש עליות, יש ירידות, יש מישור.
ככל שנקדים ונתווך  לילדים איך להתייחס למצבים אלה כך נקל עליהם את ההתמודדות. 
אז מתייחסים,  מאפשרים זמן, שוטפים פנים ומנסים שוב.
נותנים דוגמאות רלוונטיות ״גם מסי לא תמיד מבקיע״.  ״גם אני לא תמיד קולעת״ ,
נותנים טיפים להצלחה ומשבחים על ההתמדה וההשקעה!!
לעיתים הילדים צוחקים כשהם רואים ילד שלא הצליח במשימה או משחק. 
מדהים לראות עד כמה מהר הם משנים את 
ההתייחסות כאשר הם לומדים ומבינים שזה לא נעים.
אני תמיד אומרת למי שלא הצליח ״לא נורא בפעם הבא תצליח״
והילדים חוזרים אחרי כמו התוכי בפרסומות של בזק בינלאומי

חשוב לשים לב כי התופעה ידועה
ומוכרת בסביבות גיל 5 שאז הילדים יותר תחרותיים. 
ילדים צעירים יותר לוקחים יותר בקלות.

והכי חשוב לעודד לעודד ולעודד להמשיך לנסות ולהגיע לחוויה של תחושת ההצלחה , היא שנותנת לנו את הכוח להמשיך. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה