יום שלישי, 18 בפברואר 2014

על הצלחה כישלון ומה שבינהם

אחד הסיפוקים הגדולים שלי הוא לחוש את תחושת ההצלחה והמסוגלות אצל תלמידי המתוקים,
לכן בכל שיעור אני  מספקת להם הזדמנויות לחוות הרגשה זו .
כיף אמיתי זה כאשר הם רצים אלי ״הצלחתי״!!
בשמחה אמיתית מכל הלב כמו שרק ילדים יכולים (אגב ילדים זה לא רק גיל פיזיולוגי יש אנשים שזה הגיל הפסיכולוגי שלהם עיין ערך החתומה מטה).
לאחרונה נתקלתי במצבים קיצוניים -  מצד אחד של החדר קריאות השמחה, ההצלחה וההישג ומהצד השני בכי ודמעות של תיסכול וייאוש. מתברר כי לכל מטבע יש שני צדדים....וכמו שהשמחה של הקטנטנים אמיתית ומלאה כך גם העצב על חוסר ההצלחה. 
אז מה עושים? נמנעים ממשימות מסויימות? מעוותים את המציאות?
בוודאי שלא.
כולנו יודעים שהחיים לא מושלמים! יש עליות, יש ירידות, יש מישור.
ככל שנקדים ונתווך  לילדים איך להתייחס למצבים אלה כך נקל עליהם את ההתמודדות. 
אז מתייחסים,  מאפשרים זמן, שוטפים פנים ומנסים שוב.
נותנים דוגמאות רלוונטיות ״גם מסי לא תמיד מבקיע״.  ״גם אני לא תמיד קולעת״ ,
נותנים טיפים להצלחה ומשבחים על ההתמדה וההשקעה!!
לעיתים הילדים צוחקים כשהם רואים ילד שלא הצליח במשימה או משחק. 
מדהים לראות עד כמה מהר הם משנים את 
ההתייחסות כאשר הם לומדים ומבינים שזה לא נעים.
אני תמיד אומרת למי שלא הצליח ״לא נורא בפעם הבא תצליח״
והילדים חוזרים אחרי כמו התוכי בפרסומות של בזק בינלאומי

חשוב לשים לב כי התופעה ידועה
ומוכרת בסביבות גיל 5 שאז הילדים יותר תחרותיים. 
ילדים צעירים יותר לוקחים יותר בקלות.

והכי חשוב לעודד לעודד ולעודד להמשיך לנסות ולהגיע לחוויה של תחושת ההצלחה , היא שנותנת לנו את הכוח להמשיך. 


יום רביעי, 5 בפברואר 2014

מרגש עד דמעות

יש רגעים בחיים שלא שוכחים. רגעים שלמענם הכל שווה. שלידם הכל קטן. רגעים מרגשים. רגעים גדולים המחיים.
היום היה לי רגע כזה.
שיעור אחרון להיום. היה יום יפה, השמש זרחה, השיעורים היו מוצלחים. הכל זרם על מי מנוחות ולא הייתי מוכנה לסערה הרגשית שהגיעה משום מקום.
צהרון מקסים, גילאי 3-4 , שיעור כיף, למדנו על שיווי משקל.
בסיום השיעור ההורים באים לאסוף את הילדים כך שיוצא לי קצת לפטפט איתם.
נכנסת אחת האמאות החביבות והמתעניינות. היא תמיד שואלת בחשש איך התנהג הבן שלה? ואני עונה בעדינות את אשר קרה באמת. היו לו קצת קשיים, לא תמיד פעל לפי הכללים, הרים יד על חבר... אני מעדנת ומשתדלת לא לצער אותה ניכר כי השאלה הזו מכבידה עליה.
היום היתה תפנית חדה בעלילה. כאשר שאלה האם על התנהגות בנה ענינו יחד גננת הצהרון ואני שהיום היה נהדר שהבן שלה התנהג למופת וגם השתתף בכל התרגילים והמשחקים בחוג הוספתי בשמחה.
לפתע ראיתי דמעות זולגות מעיניה. היה זה בכי של אושר, של הקלה, של שחרור, של תקווה. 

הרגשתי את הבכי הזה ורציתי לבכות יחד איתה.

יום ראשון, 2 בפברואר 2014

ספורט זה כיף – חוג תנועה לגיל הרך

מטרת החוג: להקנות לילדים צעירים את האהבה לספורט ותנועה על מנת  שיגדלו לעסוק בספורט כתחביב או כמקצוע.
בחוג נתרגל את מיומנויות הבאות:
מיומנויות ההתקדמות: הליכה, ריצה, דהירה, קפיצה, גלגול.
מיומנויות מוטוריות: שיווי משקל , קואורדינציה.
מיומנויות הכדור: זריקה, תפיסה, גלגול, מסירה, בעיטה, קליעה.

מיומנויות קוגנטיביות ומיומנויות רגשיות.
דרך הפעולה : ציוד מגוון ומגרה לתנועה , משחקים, משימות מאתגרות.

למי מיועד החוג?
גילאי 3-4
גילאי 4-5
גילאי 5-6

בקרוב גם במודיעין

באהבה,
" אירית הספורטאית "