על הצלחה כישלון ומה שבינהם

אחד הסיפוקים הגדולים שלי הוא לחוש את תחושת ההצלחה והמסוגלות אצל תלמידי המתוקים,

לכן בכל שיעור אני  מספקת להם הזדמנויות לחוות הרגשה זו .

כיף אמיתי זה כאשר הם רצים אלי ״הצלחתי״!!

בשמחה אמיתית מכל הלב כמו שרק ילדים יכולים (אגב ילדים זה לא רק גיל פיזיולוגי יש אנשים שזה הגיל הפסיכולוגי שלהם עיין ערך החתומה מטה).

לאחרונה נתקלתי במצבים קיצוניים -  מצד אחד של החדר קריאות השמחה, ההצלחה וההישג ומהצד השני בכי ודמעות של תיסכול וייאוש. מתברר כי לכל מטבע יש שני צדדים....וכמו שהשמחה של הקטנטנים אמיתית ומלאה כך גם העצב על חוסר ההצלחה. 

אז מה עושים? נמנעים ממשימות מסויימות? מעוותים את המציאות?

בוודאי שלא.

כולנו יודעים שהחיים לא מושלמים! יש עליות, יש ירידות, יש מישור.

ככל שנקדים ונתווך  לילדים איך להתייחס למצבים אלה כך נקל עליהם את ההתמודדות. 

אז מתייחסים,  מאפשרים זמן, שוטפים פנים ומנסים שוב.

נותנים דוגמאות רלוונטיות ״גם מסי לא תמיד מבקיע״.  ״גם אני לא תמיד קולעת״ ,

נותנים טיפים להצלחה ומשבחים על ההתמדה וההשקעה!!

לעיתים הילדים צוחקים כשהם רואים ילד שלא הצליח במשימה או משחק. 

מדהים לראות עד כמה מהר הם משנים את 

ההתייחסות כאשר הם לומדים ומבינים שזה לא נעים.

אני תמיד אומרת למי שלא הצליח ״לא נורא בפעם הבא תצליח״

והילדים חוזרים אחרי כמו התוכי בפרסומות של בזק בינלאומי

חשוב לשים לב כי התופעה ידועה

ומוכרת בסביבות גיל 5 שאז הילדים יותר תחרותיים. 

ילדים צעירים יותר לוקחים יותר בקלות.

והכי חשוב לעודד לעודד ולעודד להמשיך לנסות ולהגיע לחוויה של תחושת ההצלחה , היא שנותנת לנו את הכוח להמשיך. 

‎

מרגש עד דמעות

יש רגעים בחיים שלא שוכחים. רגעים שלמענם הכל שווה. שלידם הכל קטן. רגעים מרגשים. רגעים גדולים המחיים.

היום היה לי רגע כזה.

שיעור אחרון להיום. היה יום יפה, השמש זרחה, השיעורים היו מוצלחים. הכל זרם על מי מנוחות ולא הייתי מוכנה לסערה הרגשית שהגיעה משום מקום.

צהרון מקסים, גילאי 3-4 , שיעור כיף, למדנו על שיווי משקל.

בסיום השיעור ההורים באים לאסוף את הילדים כך שיוצא לי קצת לפטפט איתם.

נכנסת אחת האמאות החביבות והמתעניינות. היא תמיד שואלת בחשש איך התנהג הבן שלה? ואני עונה בעדינות את אשר קרה באמת. היו לו קצת קשיים, לא תמיד פעל לפי הכללים, הרים יד על חבר... אני מעדנת ומשתדלת לא לצער אותה ניכר כי השאלה הזו מכבידה עליה.

היום היתה תפנית חדה בעלילה. כאשר שאלה האם על התנהגות בנה ענינו יחד גננת הצהרון ואני שהיום היה נהדר שהבן שלה התנהג למופת וגם השתתף בכל התרגילים והמשחקים בחוג הוספתי בשמחה.

לפתע ראיתי דמעות זולגות מעיניה. היה זה בכי של אושר, של הקלה, של שחרור, של תקווה. 

הרגשתי את הבכי הזה ורציתי לבכות יחד איתה.

ספורט זה כיף – חוג תנועה לגיל הרך

מטרת החוג: להקנות לילדים צעירים את האהבה לספורט ותנועה על מנת  שיגדלו לעסוק בספורט כתחביב או כמקצוע.

בחוג נתרגל את מיומנויות הבאות:

מיומנויות ההתקדמות: הליכה, ריצה, דהירה, קפיצה, גלגול.

מיומנויות מוטוריות: שיווי משקל , קואורדינציה.

מיומנויות הכדור: זריקה, תפיסה, גלגול, מסירה, בעיטה, קליעה.

מיומנויות קוגנטיביות ומיומנויות רגשיות.

דרך הפעולה : ציוד מגוון ומגרה לתנועה , משחקים, משימות מאתגרות.

למי מיועד החוג?

גילאי 3-4

גילאי 4-5

גילאי 5-6

בקרוב גם במודיעין

באהבה,

" אירית הספורטאית "

חוג תנועה לקטנטנים ,החורף – עננים מעניינים!

היום למדנו על החורף – עננים מעניינים!

אם לעננים היו ידיים,

הם היו מדגדגים את השמיים.

אם לעננים היו רגליים,

הם היו קופצים אחת ושתיים.

אם לעננים היה פה,

הם היו מספרים שהעולם יפה!

שחקנו עם העננים. הנחנו על איברי הגוף השונים , שמנו את העננים בשמיים , זזנו עם העננים והחבאנו אותם. שינינו לעננים את הצורה כי לעננים יש כל מיני צורות...

זרקנו את העננים לשמיים.

ניערנו את השמיים (מצנח) והעננים קפצו.

רקדנו לצלילי שירי חורף.

חורף נעים לכולם.

באהבה,

" אירית הספורטאית "

הנרות והחנוכיה

היום פעלנו ולמדנו על חנוכה – הנרות והחנוכיה.                                          

ראינו שבגוף שלנו יש איברים צרים וארוכים הדומים לנרות (כמו היד, הרגל, הגוף כולו בעמידה צרה).

הסתובבנו במרחב כמו נרות ואף קיבלנו שלהבות.

התחבאנו מאחורי השלהבת והחבאנו את השלהבת מאחורינו. הרמנו את השלהבות גבוה, גבוה והורדנו נמוך, נמוך. הסתובבנו עם השלהבות.

את השלהבות הנחנו על איברי גוף שונים והשתדלנו שהן לא תיפלונה ולא תיכבנה. התקדמנו עם השלהבות בצורות התקדמות שונות (קדימה , אחורה , עמידת 6).

       

השחלנו את השלהבות על החנוכיה וזו היתה שמחה גדולה.

עוד מעט חג שמח

" אירית הספורטאית "  

לגדול ברוח ספורטיבית

לגדול ברוח ספורטיבית

הכל התחיל בגן אלון (שם בדוי) בשיעור על שמות איברי הגוף ותפקידם. אחרי סקירה כללית של שמות האיברים ראש, בטן, כתפיים, מותניים, התמקדנו בידיים. שאלתי את הילדים: "אלו פעולות אנו עושים בעזרת הידיים?" אחד הילדים העביר את אצבעו באויר במהירות . מדובר היה בילד בן 4.

אני ציפיתי לתשובות כגון: בונים מגדל, חופרים בור, מבשלים, אוכלים. לזה לא ציפיתי. התשובה חזרה על עצמה בגנים נוספים ואז נפל לי האסימון, מדובר בדור אחר, דור חדש, דור טכנולוגי, דור שיכול לחיות חיים שלמים בעזרת מכשיר מאוד קטן שלא דורש הרבה תנועה. 

ואז החלטתי שהייעוד שלי בחיים הוא לגדל ילדים ברוח ספורטיבית.

מה זה אומר? זה אומר לגדל ילדים שאוהבים את התנועה, שרגילים לנוע  ועוסקים בספורט על בסיס קבוע.

האמת היא שהמשימה די פשוטה. ילדים נולדים עם הסקרנות לנוע ולגלות מקומות חדשים הם פעילים ועירניים. מרגע שהילד מגלה את התנועה הוא משתמש בה ויעידו על כך הורים לבני שנה – שנתיים שמרגע שילדם למד ללכת גם הם נכנסו לכושר.

האתגר הוא לשמור על הרוח הספורטיבית של הילדים. לדאוג לכך שהילד עד גיל 5  יהיה פעיל 180 דקות ביום. (ע"פ ההמלצות של ארגוני הבריאות בארה"ב , קנדה, אנגליה ואוסטרליה).

איך עושים זאת?

האחריות נחלקת ל 2 . כאשר הילד בגן עלינו כהורים לוודא שבגן יש מספיק מרחב לתנועה ושהצוות מעודד כמה שיותר פעילות. הדבר נכון מאוד גם לקטנטנים שימו לב שהילד לא כל הזמן בסל קל.

כאשר הילד חוזר הביתה חשוב מאוד להקדיש שעה לתנועה אם זה בבית או בחוץ. להפעיל את הילד, לאתגר אותו לתת לו לטפס ,לזחול , לרוץ .

אז מה לעשות? הנה מספר הנחיות:

1. הנחו את הילד לשנות את כיווני התנועה, לנוע אחורה, הצידה.

2. שנו את המרחב ותנו לילד אפשרות לתכנן את התנועה.

3. אם הילד כבר הולך , עודדו אותו לזחול לפחות פעם ביום (תופסת חתולים) כך הוא יחזק את הידיים ובעיקר את שורש כף היד.

4. עם ילד בוגא אפשר לעשות הליכת מריצה (זכרו לאחוז בבירכיים של הילד ולא בקרסול על מנת למנוע הקשתה של הגב).

5. הכי חשוב לפעול יחד איתם. דוגמא אישית יעילה יותר מכל מילת עידוד שקיימת.

בהצלחה

" אירית הספורטאית "  

פעילות גופנית כתרופה מונעת

בשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת בהכרה בחשיבותה של הפעילות הגופנית.

המודעות נוצרת לרב בגיל מבוגר ובאה לתת מענה לבעיות שנוצרו. אנו רואים אנשים המנסים לשפר את המצב אליו נקלעו: לאזן סוכרת, יתר לחץ דם , להוריד כולסטרול וכו'.

הרבה אנשים לא מודעים לעובדה כי פעילות גופנית מגיל צעיר יכולה למנוע את המחלות הללו.

פעילות גופנית היא תרופה מונעת!

כיצד זה עובד?

הילד הפעיל בונה את הרכב הגוף שלו, רקמת  שריר ורקמת שומן, בצורה טובה יותר, על ידי כך הוא מוריד את הסיכון להשמנה. חשוב לדעת כי תאי השומן , גודלם וכמותם, מתפתחים ומתעצבים  מהגיל הצעיר עד גיל ההתבגרות.

שמירה על מסת גוף תקינה מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

הילד הפעיל בונה את עצמות הגוף בצורה טובה דבר המונע סיכון לאוסטיאופוזיס. 

אוסטיאופורוזיס הוא מצב של  דלדול של העצם: העצם הופכת להיות פחות דחוסה, ולכן חשופה יותר לשברים.

בניית העצמות מתרחשת עד גילאי ה20 – 30.

הפעילות הגופנית אף תורמת למצב רוח טוב ולפיתוח המוח והחשיבה.

ילדים הם פעלתנים מטבעם אך האם זה מספיק? מהו המרשם לתרופה המונעת?

ע"פ ההמלצות של ארגוני הבריאות בארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה ילדים עד גיל 5 חמש  צריכים להיות פעילים 180 דקות ביום!!!

מאיזה גיל להתחיל?

מרגע היווצרותו של העובר. מחקרים מראים כי לנשים שהיו פעילות בזמן ההיריון , תינוקות פעילים יותר וערניים יותר.

מהי פעילות גופנית לילדים?

0-12 חודשים: תנועה, זחילה, תפיסה של דברים על הבטן, גלגול.

6-12 חודשים: זחילה, עמידה

1-3 שנים: ריצה, קפיצה, דילוג.

התקופה לתוכה גדלים הילדים כיום מאתגרת במיוחד.

אנו נמצאים בעידן בו אפשר לחיות מבלי להוציא קלוריה אחת מיותרת מעל ל- BMR (Basal metabolic rate), מדד המציין את כמות האנרגיה הבסיסית שאדם מוציא בזמן מנוחה: אפשר לעבוד דרך המחשב, להזמין אוכל בטלפון ולראות חברים דרך הסקייפ.

זהו אותו גוף שבעבר נדרש לצוד או לעבוד בחקלאות כדי להתקיים, ללכת או לרוץ כדי להגיע ממקום למקום וכדומה.

בעבר הפעילות הגופנית הייתה חלק בלתי נפרד מהקיום, ואילו היום עלינו ליזום את הפעילות הגופנית, להוסיף אותה ללוח הזמנים הבלתי אפשרי גם כך.

אז מה עושים? עושים!

נניח כי ילד ממוצע ער כ-12 שעות ביום, 8 מהן בגן הילדים.

מכאן שעליו להיות פעיל שעתיים בגן ועוד שעה אחר הצהריים.

גם בעת בחירת הגן, חשוב לשים לב למרחב, מתוך אותו עקרון מוביל לפעילות גופנית.

טיפים בבחירת גן הילדים:

1. דאגו כי בגן הילדים של ילדכם יש מרחב גדול ומזמין לתנועה וכי יש אביזרים המגרים ומעודדים תנועה.

2. צאו אל חצר הגן בדקו כי היא מתאימה לתנועה (ולא פחות חשוב בטוחה).

3. וודאו כי צוות הגן מודע לחשיבתה של הפעילות הגופנית ומפנה לכך זמן ומשאבים.

4. רצוי כי בגן תתקיים פעילות גופנית ע"י איש מקצוע אחת לשבוע לפחות.

עקרונות חשובים לשעות אחר הצהריים:

1. הפחיתו שעות מסך וגרו את הילד לפעילות בבית או בפארק.

2. במידת האפשר ובהתחשב בגיל הילד רישמו אותו לחוג תנועה.

חשוב להתחשב באופיו ורצונו של הילד. האם הוא אוהב לפעול עם חברים או לבד, במקום פתוח או סגור , בחוג ג'ודו, טניס או בלט?

ולסיום אין כמו דוגמה אישית...

באהבה,

" אירית הספורטאית "